לא חלק מהמדינה: לאחר הפרסומים היום (שני) לפיהם במשרד לשירותי דת, הוחלט כי תושבי יהודה ושומרון אינם יכולים להיות חלק מגוף הבוחר, למועצת הרבנות הראשית, מכיוון שעל פי חוק אינם נחשבים כחלק ממדינת ישראל בעקבות אי החלת חוק הריבונות על האזור.

הדבר עורר את חמתם של נציגי ציבור תושבי יהודה ושומרון, שביכולתם וברצונם להשפיע על מועצת הרבנות הראשית בזכותם הדמוקרטית, הדבר עורר התנגדות עזה למהלך.

ח"כ בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי) הגיב לפרסום הדברים': "לא יקום ולא יהיה. חוצפה שנושא כזה עולה בכלל אחרי חמישים שנות התיישבות מפוארת. אזרחי ישראת תושבי יהודה ושומרון אינם אזרחים סוג ד' ולא ניתן להפלות אותם על רקע מקום מגוריהם.

כמו כן הבטיח סמוטריץ': אפנה בימים הקרובים לראש הממשלה ולשרים הממונים – שר הדתות, שר הביטחון ושרת המשפטים, בדרישה לבצע לאלתר את התיקונים הנדרשים בחוק כדי שתושבי יהודה ושומרון לא יודרו מהליך הבחירה, ולדחות עד אז את הבחירות למועצת הרבנות הראשית. זהו אבסורד שלא ניתן לקבל ואין לי ספק שיתוקן."

כמו כן, סיעת האיחוד הלאומי הגיבה לסערה: "לא יעלה על הדעת שמשרד ממשלתי עושה הדרה של תושבי מדינת ישראל. תושבי יו"ש אינם סוג ב'. שירותי הדת בישראל הינם של כלל ישראל ולא של חלק מסוים באוכלוסייה. אסור שתהיה פוליטיקה מסוג זה לא בשירותי הדת ולא בשום משרד ממשלתי אחר .

בסיעה קראו למשרד הדתות לחזור בו: אנו קוראים למשרד שירותי הדת לחזור בהם ולמועצת הרבנות הראשית לא לקבל את המלצתם. הסתיימו ימי הקווים במדינת ישראל. אזרחי ישראל שווים בכל גבולות ארצנו."

גם ראש מועצת גוש עציון, שלמה נאמן בתגובה להחלטת המשרד לשירותי דת, להסיר את תושבי יו"ש, מהגוף הבוחר את מועצת הרבנות הראשית לישראל:

"מדובר בהחלטה שערורייתית המדירה את תושבי יהודה ושומרון מהזירה הציבורית, מהווה תקדים מסוכן ויש לבטלה לאלתר. יהודה ושומרון בכלל וגוש עציון בפרט הם חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל, ושום פקיד בדרגה כלשהי לא יוכל לשנות עובדה זו.

נאמן הוסיף: אנחנו לא אזרחים סוג ב' וניאבק על כך שהחלטה זו לא תיושם. אני מצפה מהגוף הבוחר של הרבנות הראשית לסרב לכנס את הדיונים מרגע זה ועד להסדרת העניין. אין כאן כל היגיון ואין כאן כל רעיון.

אם לממשלת ישראל אין דרך חוקית להעניק זכויות שוות לתושבי יהודה ושומרון, והרי העובדה הזאת מעידה כאלף עדים שהגיע העת להכיל את החוק הישראלי ביו"ש ויפה שעה אחת קודם."

ממשרד לשירותי דת נמסר בתגובה להאשמות הקשות: הוועדה לבחירת מועצת הרבנות הראשית עשתה כל שביכולתה לכלול את תושבי יו״ש באסיפה הבוחרת את מועצת הרבנות הראשית. עמדת משרד המשפטים שהוצגה בישיבת הוועדה היא, כי על פי החוק במדינת ישראל אין אפשרות משפטית לכלול באסיפה הבוחרת נציגים תושבי איו״ש.

למרות העמדה, הוועדה שבה ופנתה למשרד המשפטים על מנת שישקול את עמדתו בשנית, עד כה אין שינוי בעמדתם."

כרקע לתגובה מצב התייחסות משפטית לעמדת משרד המשפטים

לא ניתן לאפשר, משפטית, השתתפות של רשויות מהאיזור מאחר ואין החלה ישירה של חוק הרבנות הראשית לישראל על האיזור (וזאת בשונה מחוק שירותי הדת היהודיים).

לצורך כך נדרש תיקון חקיקה של הדין הישראלי באופן שיאפשר את החלת דבר החקיקה על האיזור, כפי שנעשה במקרים אחרים (ראה לדוגמא סעיף 147 לחוק הבחירות לכנסת).

יצויין שבכנסת ה-18 נעשה ניסיון לתקן את חוק הרבנות הראשית ולאפשר במפורש לראשי רשויות מהאזור להשתתף. העמדה המשפטית ושל וועדת השרים הייתה לתמוך בהצעה, אולם ההצעה לא קודמה בסופו של יום